«

»

פולש לא חוקי השתלט על המגרש? כך נתמודד

מסיג גבול השתלט על קרקע לבנייה או מבנה נטוש שנמצא בבעלותכם? אתם יכולים להפעיל נגדו כוח סביר, לתבוע אותו בבית המשפט ואפילו לשמור על המבנה הארעי שבנה – אם הוא מעלה את ערך הנכס שלכם. מדריך.

לא פעם אנו נתקלים בתופעה של פולשים בלתי חוקיים המשתלטים על מגרש ריק או מבנה נטוש. תופעות מסוג זה עלולות לקרות במיוחד כאשר מדובר בנכסים ריקים, כמו נכס שנרכש להשקעה לטווח ארוך או התקבל בירושה.

ישנם סוגים שונים של "פלישות", החל מבניית מבנים קשיחים או ארעיים, הנחת גרוטאות, שתילת צמחייה בקרקע שאינה שייכת לפולש וכדומה. כך גם מוכרת התופעה של חריגות מצד מגרש שכן, או פלישה מצד דייר בבית משותף המשתלט על הרכוש המשותף. כל אלה מהווים "הסגת גבול" במקרקעין.

החוק מעמיד לרשות בעל הזכויות החוקי של המקרקעין קשת רחבה של סעדים משפטיים, על מנת לאפשר לו להתמודד עם תופעות מסוג זה.

שימוש בכוח סביר

ככלל, שיטת המשפט שלנו מנסה למנוע מצבים בהם מותר לאדם לעשות שימוש בכוח. מצבים מסוג זה עלולים לצאת משליטה ולהביא לאלימות מסוכנת. יחד עם זאת, באותם מקרים שבהם בעל המגרש מצליח "לתפוס" את הפולש בסמוך למועד הפלישה (מקובל לומר כי מדובר בתקופה שלפני שחלפו 30 יום מאז כניסתו למגרש), החוק מקנה את הזכות להשתמש בכוח "במידה סבירה" כדי לסלק את הפולש.

במקרים מסוג זה יש לנהוג במשנה זהירות, שכן לא כל שימוש בכוח יהיה מוצדק – אלא רק שימוש בכוח שנדרש באופן סביר להיקף הפלישה הרלוונטי. ברובם המכריע של המקרים, הזכות לעשות שימוש סביר בכוח אינה מצדיקה הפעלת כוח פיזי כלפי הפולש עצמו, אלא סילוק של חפצים שבאמצעותם מתבצעת הפלישה – כמו למשל פינוי המבנה הארעי, פינוי החפצים, עקירת הצמחייה וכו'.

בכל מקרה, לפני השימוש בכוח יש לתת אזהרה והזדמנות סבירה לפולש להסתלק בעצמו. במקרים כאלה ניתן ואף מומלץ להסתייע במשטרה, הגם שלא תמיד זוכה האזרח לשיתוף פעולה מצדה. בהתאם לפסיקת בתי המשפט, המשטרה תהיה מחויבת להתערב, אך ורק כאשר ברור על פני הדברים שמדובר בפלישה של מישהו שמלכתחילה נכנס לנכס ללא רשות; וכאשר הפנייה למשטרה נעשית לפני שחלפו 30 יום ממועד הפלישה.

תביעה לסילוק יד

אם גיליתם על הפלישה אחרי שחלפו למעלה מ-30 יום, לא תוכלו להסתייע במשטרה, וכך גם לא תוכלו לפעול באופן עצמאי לסילוק הפולש. יהיה עליכם להגיש תביעה לסילוק יד בבית המשפט. תביעות מסוג זה הן פשוטות יחסית, אך גם בהן נדרש ידע ומקצועיות בכל הנוגע לניסוח הטענות, הבאת הראיות וניהול ההליכים המשפטיים.

בתביעות כאלה ניתן לבקש מבית המשפט להורות לפולש לסלק מהמגרש את מה שהוא בנה או נטע שלא כדין, על מנת להחזיר את מצב המגרש לקדמותו; או לחילופין, לבקש מבית המשפט לאפשר לבעל המגרש לבצע את פעולות ההריסה, העקירה והפינוי בעצמו – אך על חשבונו של הפולש.

לאחר סיום ההליך וקבלת פסק דין המורה על סילוק ידו של הפולש, יש להיעזר ברשויות ההוצאה לפועל לצורך ביצוע הפינוי בפועל.

תביעה לתשלום דמי שימוש ראויים

סעד נוסף העומד לרשות בעל הקרקע – תביעה נגד הפולש לתשלום דמי שימוש ראויים. תביעה מסוג זה נועדה לחייב את הפולש לשלם עבור השימוש הלא חוקי שהוא עשה במקרקעין.

בתביעות מהסוג הזה, נדרש בעל המקרקעין להוכיח, לרוב באמצעות חוות דעת שמאי, מהי התמורה הראויה שהיה צריך הפולש לשלם אילו היה שוכר את אותם המקרקעין בצורה חוקית. במקרה כזה, יוכל בעל המקרקעין לקבל תמורה ראויה עבורם, גם אם מלכתחילה לא הייתה לו כל כוונה להשכיר אותם.

תביעה לדמי נזק

לעתים עשוי הפולש להשאיר אחריו נזקים ישירים ועקיפים לבעל המקרקעין. כך לדוגמה, עשוי הפולש לבצע פעולות של הרס או עקירת גידולים קיימים, באופן המצריך את החזרת המצב לקדמותו.

כך גם פולש המשליך פסולת מסוכנת (אזבסט או פסולת רעילה אחרת), עלול לגרום נזק לקרקע ולסביבה – ולהצריך ביצוע של פעולות ניקוי מורכבות. סילוק הפלישה כרוך אף הוא בהוצאות עבור בעל המקרקעין, כגון הצורך להרוס מבנים, לעקור עצים, להוביל את הגרוטאות וכו'. כל אלה הם בגדר נזקים והוצאות, אשר בגינם זכאי בעל המקרקעין לדרוש פיצוי במסגרת תביעת נזיקין.

קיום או הריסת המבנה

עד כאן דנו במצבים שבהם בעל המקרקעין מבקש לסלק את כל מה שבנה או נטע הפולש, ולהחזיר את מצב המגרש לקדמותו. יחד עם זאת, החוק מקנה לבעל המקרקעין גם את האפשרות לבחור להשאיר לעצמו את מה שבנה או נטע הפולש בקרקע שאינה שלו.

לעתים אנו נתקלים אף במצב של פולש שמשפץ בניין ישן ונטוש – ובכך מעלה את ערכו. אם בוחר בעל המקרקעין להשאיר לעצמו את המבנים, הנטיעות או שיפורים אחרים שהשאיר אחריו הפולש, יהיה עליו לפצות את הפולש בגין השווי של השיפורים הללו.

הכותב הוא שותף מייסד במשרד עוה"ד טיקוצקי, קנטור, גוטמן צדרבוים, המתמחה בנדל"ן והתחדשות עירונית.

 

לקריאת הכתבה,לחץ כאן.