תל אביב-יפו: תכנון של 120 אלף דירות ו-5 מיליון מ"ר מסחר

תכנית המתאר הראשונה לעיר אושרה למתן תוקף על ידי הוועדה המחוזית ונחתמה היום על ידי ראש העיר רון חולדאי

תכנית המתאר הראשונה לעיר תל אביב-יפו אושרה למתן תוקף על ידי הוועדה המחוזית ונחתמה היום (א') על ידי ראש העיר רון חולדאי. מדובר בתוכנית תא/5000, החלה על כל שטחה המוניציפלי של העיר, וקובעת את מגמות התכנון ואופן התפתחותה של העיר עד לשנת 2025. במקביל, התכנית מאפשרת לוועדה המקומית של תל אביב-יפו לאשר בסמכותה תכניות בניין עיר אשר תואמת את תכנית המתאר העירונית.

נציין כי מדובר בתוכנית המקודמת במוסדות התכנון כבר שנים ארוכות, מאז 2008, וזכתה להתנגדויות רבות, חלקן התקבלו וחלקן נדחו. אחת ההתנגדויות הבולטות הייתה לגבי היקף הבנייה למגורים בעיר, שעמד בהתחלה על כ-35 אלף יחידות דיור בלבד ובסופו של דבר תוקן ליעד של 120 אלף יחידות דיור.

תוכנית המתאר עוסקת במספר נושאים עיקריים בהם הוספת שטחי מגורים לעיר, הוספת שטחי תעסוקה, מבני ציבור ועוד.

בכל הקשור לתחום הבנייה למגורים, התכנית מאפשרת היקפי בניה למגורים גבוהים יותר ממה שאושר עד כה ומציעה להגדיל את המלאי התכנוני בכ-120 אלף יחידות דיור חדשות, שמתווספות לכמאה אלף יחידות דיור שטרם נבנו, הכלולות בתב"עות מאושרות או בהליכי אישור. במסגרת התוכנית נקבע כי יבחן תמהיל יחידות הדיור בכל פרויקט שיאושר, וקובעת תנאים כדי לעודד בניה של יחידות דיור בהישג יד. אותם תנאים יאפשרו למעשה לעירייה, על פי תוכנית המתאר, לבחון שילוב אחוזים מסויימים של דיור בר השגה בפרויקטים למגורים ברחבי העיר.

בכל הקשור לבנייה לתעסוקה, צפי התכנית הוא לכ-486 אלף מועסקים בשנת היעד, שנת 2025 , וזאת לעומת כ-400 אלף מועסקים כיום. התכנית מציעה להוסיף כ-5 מיליון מ"ר לתעסוקה כאשר עיקר תוספת שטחי התעסוקה יהיו באזור התעסוקה הראשי של העיר, סמוך למערכת הסעת המונים, לאורך מסילת האיילון וסמוך למרכזי תחבורה מטרופולינים. במקביל מתייחסת התוכנית גם לאפשרות של עירוב שימושים, תעסוקה לצד מסחר וגם מגורים.

התוכנית מתייחסת גם לנושא מבני הציבור ברחבי העיר. על פי התוכנית, שטח תחנת הכוח רידינג יצומצם, כך שמבנה רדינג ההיסטורי והשטח שבחזיתו יהפכו לשטחים פתוחים ונגישים לציבור, ויהוו חלק מפיתוח רצועת החוף כולה; פיתוח שטח ציבורי בלב שכונת כפר שלם בדרום העיר; הותרת אצטדיון בלומפילד במקומו כמתקן ספורט מרכזי ואפשרות לפיתוחו.

במקביל, תוכנית המתאר מתייחסת גם למתחמים לשימור ברחבי העיר ומגדירה מספר מתחמים. כך, התוכנית נותנת תוקף תכנוני וחוקי מחייב לאכרזת אונסקו על תחומי העיר הלבנה ואוסרת על בניית מגדלים חדשים בתחום מתחם זה. למעשה, התוכנית אף מרחיבה את תחום האיסור לבניה במגדלים ושימור המרקם העירוני צפונה עד לנחל הירקון ולא רק תחומי העיר הלבנה כפי שמופעים בהכרזה של אונסקו.

בנוסף, קובעת תוכנית המתאר גם את השכונות ההיסטוריות ביפו כשכונות המיועדות לשימור כאשר גם בהן יחול איסור על בניה גבוהה. שכונות נוספות בהן נקבע כי אופי הבינוי יישמר הן פלורנטין, המושבה האמריקאית ומתחם נגה שגם בהן תיאסר בניה גבוהה.

עוד חלק משמעותי בתוכנית המתאר החדשה מתייחס להפיכת צירי תחבורה מרכזיים בעיר למה שמכונה "רחובות עירוניים". "תכנית המתאר מתייחסת לדרכים בעיר כחלק ממרכיבי המרחב הציבורי במטרה שימשכו תנועה של הולכי רגל ורוכבי אופניים. התכנית מציעה רחובות מסחר גם מחוץ למרכז העיר", כך נמסר מהעירייה.

מדובר ברחוב איינשטיין שעל פי התוכנית יכלול מדרכות רחבות ושבילי אופניים ויתאפשר מסחר לאורכו. במקביל על פי התוכנית, הרחוב ימשך מערבה תוך יצירת קשר מהאוניברסיטה ועד לחוף הים ולטיילת החוף, שם הוא יסתיים בכיכר ציבורית פתוחה. רחוב נוסף שנכנס לאותה הקטגוריה הוא רחוב לה גוורדיה שגם בו מוצע לפתח חזיתות מסחריות, מדרכות רחבות ושבילי אופניים.

בהתייחס לרחוב זה תאפשר תוכנית המתאר הרחבת והגדלת חלק ממבני המגורים ובחלק מהמקרים אף לאפשר פינוי-בינוי. גם רחוב שלבים עומד בתוכנית המיתאר תחת אותו הקריטריון של רחוב עירוני, גם שם מוצע לפתח חזיתות מסחריות לאורך הרחוב והגדלת מלאי שטחי המגורים לצד שילוב מוגבל של שטחי משרדים. הרחוב האחרון שנמצא בקטגוריה זו הוא רחוב ארלוזרוב, שגם בו תאפשר תוכנית המתאר חזיתות מסחריות, מדרכות רחבות ושבילי אופניים.

עוד נושאים בולטים שמקבלים התייחסות בתוכנית המיתאר הם: תוכנית קירוי האיילון מרחוב פנקס בצפון עד רחוב ההגנה בדרום ; תכנון ובניה מחדש של כיכר אתרים לטובת חיבור שדרות בן גוריון עם חוף הים באמצעות הקמת בניינים למלונאות ומגורים ; קביעה ומיסוד של צירים ירוקים בעיר לטובת תנועת הולכי רגל ואופניים.

"תל אביב-יפו היא כמעט בת 108 שנים, אך עד היום לא הייתה לה תכנית מתאר סטטוטורית מאושרת", כך חולדאי היום, "התכנית מכפילה את היצע הדיור, תוך שמירת האיכויות האורבניות הייחודיות של תל אביב-יפו כדוגמת עירוב שימושים ומרחב ציבורי מזמין והרחבתם מעבר למרכז העיר, גם לדרומה ולצפונה. התכנית מעניקה וודאות ושקיפות תכנונית, באמצעותה יוכלו התושבים להתוודע לאופן השפעתה על חייהם. עם אישורה יוענקו לוועדה המקומית סמכויות הנמצאות כיום בידי הועדה המחוזית. הדבר יאפשר את קיצור וייעול הליכי התכנון".

עו"ד דורון ספיר, סגן ראש העירייה ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה: "אישורה של תכנית המתאר הוא יום העצמאות התכנוני של העיר תל אביב יפו. התכנית קובעת את סדר היום התכנוני של העיר לטווח הארוך, שומרת על מרכזיותה ונותנת וודאות תכנונית לתושבי העיר וליזמים".

 

לקריאת הכתבה,לחץ כאן.